מי נגד מי במפת הקמעונאות
בענף הקמעונאות המצליחים והשורדים הם אלו שמסוגלים להשתנות, ללמוד, להתאמן, לחדש ולהעז. לקמעונאי הפרטי הרבה יתרונות. עם זאת, כדי להצליח, הוא חייב להבין מי הם הלקוחות שלו, למה כדאי להם להמשיך לרכוש אצלו ומה ישאיר אותם לקוחות נאמנים. היד חייבת להישאר על הדופק ולייצר מדי יום חוויות קניה חדשות. האם רשתות השיווק מאיימות על הקמעונאים הפרטיים? חגית ירושלמי
אין זה סוד שענף המזון נחשב אחד הענפים הדינמיים והתחרותיים ביותר. קטגורית הוא מחולק לקיוסקים ופיצוחיות, חנויות נוחות בתחנות דלק, מכולות ומינימרקטים ורשתות שיווק ועל מנת לשרוד את השוק הזה, שנחשב תחרותי כל כך ובעיקר כדי לדעת לחדש ולהוביל, הכנו עבורכם סקירת שוק ענפית שעשויה לסייע לכם ללמוד את השוק שבו אתם מנהלים ואולי גם לנצל הזדמנויות חדשות בזכות היכרות מעמיקה עם הענף.
קיוסקים ופיצוחיות
בישראל יש כ-4000 קיוסקים ופיצוחיות, שפועלים בהיקף שנתי של כ-4.5 מיליארד שקל. מה שמאפיין את הקיוסקים הוא שניתן למצוא בהם מוצרי צריכה משניים, שבדרך כלל ממוקמים במקום נוח ומרכזי כך שיהיו זמינים ברמה גבוהה. רמת מחירי המוצרים בקיוסקים היא גבוהה יחסית ועיקר הפעילות שלהם נעשית בקיץ בשל ביקושים לארטיקים, לגלידות ולשתייה קרה.
מבחינת שיעורי פדיון, כ-50% מהפדיון מגיע מסיגריות, 25% נוספים משתייה ובירה והיתר משאר החנות. כיווני התפתחות לקיוסקים: הפיכתם לפיצוחיות הפתוחות 24 שעות ביממה עם מוצרי השלמה לבית.
מאפיינים: כמחצית מהפיצוחיות והקיוסקים פועלים באזור המרכז. 28% מהם בצפון ובירושלים. לפיצוחיות בלבד פדיון חודשי שנע בין 200-400 אלף ש"ח ויותר לפיצוחיות באזור מרכזי ובין 100-150 אלף ש"ח לפיצוחיות בשכונות מגורים. כיווני ההתפתחות של הפיצוחיות הם הפיכתן לחנויות המספקות מגוון רחב של מוצרי מזון בסיסיים.
חנויות נוחות
חנויות הנוחות הן אותן חנויות שממוקמות בתחנות הדלק ובדרכים. זהו טרנד שהחל לקבל תאוצה בשנים האחרונות והן נכנסו כשחקניות מרכזיות לשוק הקמעונאים. מחזור המכירות שלהן מוערך בכ-800 מיליון שקל. המאפיינים של חנויות הנוחות הם מחירים גבוהים ורווחיות גבוהה ( אין הוצאות שכירות וניוד עובדים). הן בדרך כלל מפצות על אובדן הרווחיות שנובע מתדלוק עצמי בתחנות הדלק. המוצרים הנמכרים ביותר בחנויות הנוחות הם סיגריות, שתייה קרה וחמה, חטיפים, מאפים ומוצרים משלימים כמו משיכת כסף, תשלום חשבונות וטעינת כרטיסים. הצרכנים, מתברר, מוכנים לשלם עבור הנוחות. על כניסתן למרכזי הערים יש מחלוקת ובעלי חנויות הנוחות עדיין חוששים לקחת את הסיכון לכך.
מכולות ומינימרקטים
בישראל כ-5,000 מכולות וכ-1,500 מינימרקטים. מדובר בענף השני בגודלו בישראל, שעתידו עדיין לא ברור. היקף הפעילות השנתית של ענף זה עומד על כ-8 מיליארד שקל. המכולות והמינימרקטים מתאפיינים בכך שהצרכנים שמבקרים בהם רוכשים מוצרי יסוד ליום יום. נכון להיום, לקוחות מגדילים סל קנייה ברשתות הגדולות ומקטינים רכישות בחנויות השכונתיות שממוקמות בדרך כלל בשכונות מגורים. היתרון של המכולות הוא שהן זמינות ושאין צורך לנוע אליהן ברכב. בנוסף, בדרך כלל במכולת השכונתית הצרכן יקבל יחס אישי.
מבחינת רווחיות המכולת, הן מצויות בשחיקה, מדובר כיום בסיכון גבוהה- אי הגעה לנקודת איזון, עד כדי כך ש-44% מהעסקים בתחום המכולות בסכנת סגירה.
המגמה הנצפית היום היא קיטון מספר המכולות או המינימרקטים בתוך הערים, ומעבר הקונים לרשתות שיווק ולחנויות נוחות.
על פי הערכת סטורנקסט, בין השנים 2005 ל- 2009 ירד מספר המכולות והמינימרקטים ב-5%.
רשתות השיווק
רשתות השיווק שמובילות את שוק הקמעונאות בישראל ובעולם מאופיינות בריכוזיות גבוהה.
שוק המזון לא צומך אך נפתחים סניפים חדשים. בשנת 2009 נפתחו כ-50 סופרים ומספר דומה צפוי להיפתח השנה, ונשאלת השאלה מי בענף הקמעונאות ישלם את המחיר.
כך או אחרת, כיוון ההתפתחות של ענף רשתות השיווק הוא כזה: מותגים פרטיים של הרשתות במגמת גידול, כניסה לתוך הערים, קטגוריות נון פוד בצמיחה במדינות המפותחות, מגמה ברורה של גידול הדרגתי בחלקן של רשתות המזון מסך מכירות המזון.
לאן צועד הענף? הרבה חדשנות וטכנולוגיה: שימוש במחשוב מתקדם, קופות רושמות, שימוש מתמיד במחקרי שוק ולימוד אינטנסיבי של השוק, דבר שעלול להוות איום ממשי על הקמעונאים הקטנים.
לאתר קטנים גדולים: www.kgi.org.il
חגית ירושלמי- קטנים גדולים. www.kgi.org.il
מביאה עימה 20 שנות ניסיון בניהול חברות וניהול כלכלי. שימשה כמנכ"לית של 2 חברות המובילות בתחומן במשק ניהלה במשך עשר שנים את המחלקה הכלכלית של קוקה קולה ישראל. לאחר מכן הייתה מנכ"לית חברת "משקר" בע"מ. עם פרישתה מחברת קוקה קולה, ניהלה את עסקיה בישראל של חברת "לוקסאוטיקה אופטיקס", חברת האופטיקה הגדולה בעולם.
כלכלנית בהכשרתה ובעלת תואר שני במנהל עסקים מאוניברסיטת MIT בוסטון.
מטרתה לסייע לבעלי עסקים לנהל, להתחדש ולצמוח תוך שימוש בכלים יישומיים לבקרה ושליטה ניהולית וכלכלית.